גזר דין בתיק תפ"ח 1095/05

איסור פרסום

עניינו של גזר דין זה בעבירות מין שביצע הנאשם במתלוננת, אליבא דכתב האישום.

אשר על כן ועל מנת להגן על עניינה של המתלוננת, נאסר בזאת פרסום שמה ופרסום כל פרט שעלול להביא לזיהויה.

השופטת ברכה אופיר-תום:

הקדמה

1 .         במרכזו של גזר דין זה, עומדת פרשת אלימות ומעשי אינוס שביצע הנאשם במתלוננת, עימה ניהל במשך מספר שנים, מערכת יחסים רומנטית אשר הוסתרה מבני משפחתה.

המתלוננת, שהיתה באותה תקופה, אישה נשואה ואם לשלושה ילדים בגירים, החליטה  בשבועות האחרונים של טרם הגשת כתב האישום נשוא תיק זה, לנתק קשריה עם הנאשם, אלא שהחלטה זו לא נשאה חן בעיניו, שלו. משכך, פתח הנאשם במסכת הצקות כנגד המתלוננת, כולל, מעקב אחריה, הצרת צעדיה ואיומים עליה, שסופם, מעשי תקיפה ואינוס אשר נתמשכו על פני יומיים רצופים.

משתש כוחה של המתלוננת, פנתה למשטרה והגישה תלונתה כנגד הנאשם. בהמשך, הוגש נגדו כתב האישום המקורי שבו יוחסו לנאשם העבירות כדילהלן:

1. איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977

2. היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל.

3. תקיפת בן זוג, עבירה לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק הנ"ל.

4. אינוס, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק הנ"ל.

5. אינוס תוך שימוש בנשק קר, עבירה לפי סעיף 345(ב)(2) לחוק הנ"ל.

6. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל.

תחילה, כפר הנאשם בפנינו, בחלק מהותי של עובדות כתב האישום המקורי, והתיק נקבע להוכחות. דא עקא, שבטרם החלה שמיעתן, הודיעונו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון ביניהם. במסגרת ההסדר, הגישה לנו התביעה כתב אישום מתוקן, שבו החליט הנאשם להודות.

2 .         מפירוט העובדות בכתב האישום המתוקן, עולה, כי בין הנאשם למתלוננת שררה מערכת יחסים ממושכת, שתחילתה בשנת 1999, וסופה באירועים נשוא דיון זה. השבר ביחסים בין השניים, כך מסתבר, החל להתהוות בתחילת יוני 2005, כאשר הביעה המתלוננת רצונה להתרחק ממנו, למורת רוחו.

ביום 6.6.05, כך כתב האישום המתוקן, היה הנאשם עד לשיחה טלפונית שניהלה המתלוננת עם אדם כלשהו, איתו קבעה להיפגש בבית קפה במסגרת חיפושי העבודה בהם היתה נתונה באותם ימים. בתגובה, פתח הנאשם בצעקות לעבר המתלוננת, והודיעה כי יגיע גם הוא למקום המפגש.

ביום 7.6.05, כאשר ישבה המתלוננת בבית הקפה עם אותו אדם, הופיע הנאשם והתיישב לשולחן סמוך לשולחנה, על מנת לשמוע שיחתה עם האחר. לאחר זמן מה עזב הנאשם את בית הקפה, והודיע למתלוננת במכשיר הסלולרי, כי עליה לסיים הפגישה ולצאת. דרישתו זו לוותה באיומים,  שאם לא תעשה כן, "יפוצץ" אותה.

המתלוננת צייתה לנאשם, סיימה את המפגש עם האחר, יצאה אל הנאשם ואספה אותו אל רכבה.

בהמשך אותו יום, כך כתב האישום המתוקן, בסביבות השעה 22:00, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת, ומשלא מצא שם איש, פרץ לדירה על ידי עיקום סורג החלון של חדר בתה של המתלוננת. 

כאשר שבה המתלוננת לביתה, בסביבות השעה 11:00, מצאה את הנאשם כשהוא ממתין לה מתחת למיטתה. עם כניסתה לחדר, תקף הנאשם את המתלוננת, צעק עליה, אחזה בכח וגררה לסלון הדירה, שם השכיבה על הריצפה, קרע חולצתה ומכנסיה, ואיים עליה שירצחנה נפש אם לא תיענה לו.